החלטה בתיק בש"א 2781/05

בקשה לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית המשפט.

1.         בין המבקשת, המנוהלת ע"י יוסף סאסי, לבין המשיב 2 קיים סכסוך על השליטה במועדון הכדורגל "הפועל ירושלים". הסכסוך מתנהל מזה מספר שנים בבתי משפט ובבוררויות שונות. קבוצת הכדורגל מנוהלת בפועל ע"י המשיבים, אולם הגוף המשפטי הפורמלי המוכר הינה העמותה - המבקשת.

            אחד הפירות הבאושים של הסכסוך היה חוסר יכולת של מועדון הכדורגל להציג בפני המועצה להסדר הימורים בספורט (להלן - המועצה) ניהול תקין, הנדרש לשם קבלת כספי הקצבות. בהליך שהתקיים בה.פ. 4097/05 יצרו המבקשת והמשיבים חזית אחידה כלפי המועצה ובגין כך נקבע כי על המועצה להעביר לעמותה (המבקשת) את ההקצבות. עם זאת, ובשל הסכסוך בין המבקשת והמשיבים נקבע בפסק הדין שניתן ביום 3.5.05 מנגנון פיקוח על הוצאת הכספים. וזה לשון פסק הדין:

"הכספים יוצאו אך ורק למטרות קבוצת הכדורגל בהוראת ויקטור יונה בלבד בפיקוחו של רואה חשבון סרנת שיבדוק כל הוצאה מראש כהוצאה ראויה למטרות הקבוצה. זכות החתימה תהיה לשוקי משיח בלבד..."

            מכאן כי להוצאת כספים נקבעו שלושה שלבים:

(א) על המשיב 2, ויקטור יונה, לקבוע מהן ההוצאות הדרושות למטרות הקבוצה. (ב) ההוצאות המוצעות נבדקות מראש ע"י רואה חשבון סרנת. (ג) לאחר אישור ההוצאה יוצא סכום הכסף בחתימת שוקי משיח.

2.         המועצה העבירה לחשבון העמותה את כספי ההקצבות. המבקשת טוענת כי המשיב 2 משך מהחשבון סכומי כסף שונים בהיקף של כ 300,000 ש"ח בלוא לקבל את אישורו של רואה חשבון סרנת ובניגוד לפסק הדין, ולפיכך היא עותרת לאכוף על המשיב 2, במאסר או בקנס, לבצע את פסק הדין. עוד עותרת המבקשת למנות ממונה אחר על הכספים במקום המשיב 2 וכן לחייבו בהשבת מלוא הכספים שהוצאו על ידו בלוא אישור רו"ח סרנת.

3.         מהראיות והעדויות שהוצגו עולים הממצאים הבאים:

(א)        המועצה העבירה לחשבון העמותה סכום של כ- 640,000 ש"ח בשני תשלומים: הראשון בסך כ- 400,000 ש"ח והשני כ- 240,000 ש"ח (עדות שוקי משיח עמ' 7 לפרוטוקול).

(ב)        בחודש יוני 2005 התקיימה ישיבה בין רו"ח סרנת, משיב 2 ושוקי משיח ובה אישר רו"ח סרנת רשימת הוצאות בסכום של 123,397 ש"ח (רשימה     א/1). באותה ישיבה הוסכם כי אחת לשבוע, ביום חמישי, תתקיים פגישה לצורך אישור הוצאות נוספות, אלא שפגישות אלה לא התקיימו יותר (עדות סרנת עמ' 1 לפרוטוקול). רו"ח סרנת הוסיף כי לאחר שהוגשה בקשה זו לבזיון היתה אליו פניה, אלא שעקב פתיחת הליך זה הוא רצה להפגש בנוכחות עוה"ד של הצדדים, דבר שלא בוצע.

(ג)         הסתבר כי המשיב 2 הורה לשוקי משיח להוציא הוצאות רבות נוספות בסדר גודל של כ- 400,000 ש"ח, בלוא לבקש ובלוא לקבל אישור רו"ח סרנת. (ראה עמודים 1-2 לפרוטוקול וכן דפי חשבון בנק).

(ד)        המשיב 2 הגיש לתיק שני תצהירים. בתצהיר ראשון אמר כי הוציא כל הכספים לצרכי הקבוצה, ולא התייחס כלל לחובתו לקבל אישור רו"ח סרנת (סעיף 19 לתצהיר מיום 28.8.05). בתצהיר נוסף אמר כי שוקי משיח מעדכן את רו"ח סרנת על ההוצאות (סעיף 13 לתצהיר מיום 7.9.05).

אין צריך לומר כי חובת אישור ההוצאות הינה על משיב 2 ולא על שוקי משיח. משיח אמר בתצהירו כי עדכן את רו"ח סרנת על ההוצאות הכספיות, אולם בעדותו בבית המשפט אמר כי העדכון האחרון היה לפני מחנה אימונים של הקבוצה ביולי 2005. מאז הוצאו הוצאות רבות נוספות בלוא אישור. התנהלות זו של משיב 2 אינה על פי פסק הדין. אין מדובר בעדכון שמשמעו מסירת הודעה, אלא בקבלת אישור מראש. בנוסף, רואה חשבון סרנת לא נשאל כלל בחקירה נגדית על שיחות "עדכון". מכל מקום עדיפה עדותו האובייקטיבית של סרנת לפיה הוא לא אישר הוצאות נוספות.

4.         המסקנה הינה כי המשיב 2 הפר את הוראת פסק הדין והוציא הוצאות בסכומים  נכבדים בלוא אישור מראש של רו"ח סרנת.

5.         המבקשת עותרת במסגרת בקשה זו לבזיון בית משפט, לקבלת שלושה סעדים כאמור לעיל, אולם שניים מהם - למנות ממונה אחר על הכספים והשבת הסכומים שהוצאו ללא אישור - אינם סעדים הניתנים בגדרו של הליך בזיון בית משפט, ויש לבקש בהליכים אחרים.

            באשר לעתירה לאכוף על משיב 2 בקנס או במאסר קיום פסק הדין, נקבע בפסיקה שפרשה את הוראת סעיף 6(1) לפקודה, כי מטרת הפעלת מנגנון האכיפה הינה הרתעה מהפרה ומניעת המשכות והשנות של ההפרה בעתיד, קרי, "אין להדרש למנגנון האכיפה אם דבר ההפרה הושלם ואינו ניתן לתיקון. המטרה היא להביא לקיום הצו השיפוטי, וזו תוגשם רק אם יש בידי המשיבה הכוח לתקן את ההפרה או לחזור בו ממנה" (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט ואח' פורסם באתר האינטרנט של בית משפט עליון - סעיף 2 לפסק דינה של כב' השופטת ע. ארבל).

            אם כן, סעיף 6 אינו קובע סנקציה על הפרת צו של בית משפט, ואילו הטלת קנס או מאסר נועדו לכוף ציות בעתיד.

            סיכום ההלכות בענין זה הובא בספרו של עו"ד משה קשת 'בזיון בית משפט' בעמוד 152, בציטוט שני פסק דין של בית המשפט העליון.

"פניו של הצו הניתן במסגרת הסמכויות המוקנות לבית המשפט על-פי סעיף 6 הן לעתיד והוא בא לקבוע סנקציה אשר חיוב העולה ממנה יהיה בו כדי להניא את הצד המפר מהמשך פועלו הפסול. תכליתו של הצו היא לכפות ציות בעתיד ולא לעונש בשל מה שאירע בעבר..."